למות באמבטיה
- נועה מורגנשטרן
- Jul 5, 2016
- 1 min read
וּמִתַּחַת לַמַּיִם זֶה פִּתְאוֹם שֶׁקֶט-שֶׁל-סוֹף בָּאַמְבַּטְיָה, בַּשִּׁכְשׁוּךְ הַחַם מִתַּחַת לִפְנֵי זֶה פִּתְאוֹם שֶׁקֶט וְכָל הַמַּחְשָׁבוֹת הָרֵיחוֹת הַצְּעָקוֹת, וּמָה שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת וְהַתָּכְנִיּוֹת, הַשִּׂמְחָה, חֲצוֹצְרָה טְרוֹמְבּוֹן מוּזִיקָה וְכָל הָאוֹר הַזֶּה הַהֲמֻלָּה מְחִיאוֹת כַּפַּיִם פְּסִיעוֹת רַגְלַיִם יְגַע, יְזַע וְסִפּוּק רָב זֶה שׁוֹכֵךְ שָׁם... זֶה נֶעֱלָם אֲנִי לְעַצְמִי יְשֵׁנָה כְּחֻלָּה, וְחוּמָה וַאֲדֻמָּה, וְתוֹלָה עַל הָעֵינַיִם מִן עֲצִימָה
זוֹהִי שּׁוּרָה אַחֲרוֹנָה.
נכתב בירושלים 2007

Comments