כל כיוון

נשואה+הריון. דיילת, מורדת, נוסעת וחוזרת, מרצה בארגון בינ"ה, יציבה ומשתנה, מחנכת-הומניסטית-סוגשלאנתרופוסופית-רוקנרולית-ונראה אותי מוצאת לזה חרוז

​

אוהבת מאוד את העולם. האנשים. המוסיקה שלו. האמנות. היצירה. הכתיבה. הקסם. הצבע. הילדים. האהבה. אוהבת מאוד.

כואבת את הכאב שלו. השנאה. הבורות. ההרס העצמי. הבלבול. הרדיפה. הריקנות. הרוע. החרדה. הנפילה. כואבת מאוד.

וגם עם עצמי, ובשביל זה אני פה. בסה"כ הכי אופטימית שיש. סוחבת אתי על הגב לכל מקום את החברים שלי - מהחיים (הכי מדהימים) מהשואה (יאנוש) מהנוער העובד (בובר ואנטק) מהרוקנרול (אדי ו. ומאיר א.) מהספרות (גרוסמן ופרום) ועוד ועוד. צוברת אותם ושומרת מכל משמר. אתי במסעות המפעימים אל העולם (ואל עצמי). שהוא חלק ממני, ושמתעצם בי בזה הרגע בבטן בדמות ילדה קטנה. 

 

​